לגונה בסלע
איך מתכננים בריכת קוי?
נפח, עומק, סינון, חמצון והגנה: מה צריך לתכנן מהיום הראשון כדי שבריכת קוי תעבוד לאורך שנים.
בריכת קוי היא לא בריכת נוי עם דגים גדולים. היא מערכת שנבנית סביב צרכים של דגים שגדלים לגודל משמעותי וחיים שנים רבות. כמעט כל בעיה בבריכת קוי מתחילה בתכנון.
נפח
קוי צריכים הרבה מים. ככל שהנפח גדול יותר, המים יציבים יותר: הטמפרטורה משתנה לאט יותר, וההשפעה של הפסולת קטנה יותר. מתכננים לפי מספר הדגים והגודל הסופי שלהם, ולא לפי הגודל שבו קונים אותם.
עומק
בבריכות קוי מקובל עומק של מטר ויותר. מים עמוקים נשארים קרירים בקיץ הישראלי, נותנים לדגים מקום לשחות, ומקשים על טורפים כמו אנפות.
סינון
מערכת סינון לבריכת קוי בנויה בדרך כלל בשלבים:
- ניקוז תחתון: פתח בקרקעית שמושך את הפסולת אל מחוץ לבריכה.
- סינון מכני: מפריד חלקיקים מוצקים.
- סינון ביולוגי: חיידקים שמפרקים את התוצרים הרעילים של הדגים.
- UV: מטפל באצות מרחפות ושומר על מים צלולים.
חמצון
מפל, פלג או מאוורר מוסיפים חמצן למים. בלילות חמים חמצן הוא קריטי, כי מים חמים מחזיקים פחות חמצן.
צורה ושוליים
צורה בלי פינות מתות, שבהן מים עומדים ופסולת מצטברת. שוליים שמונעים מהדגים לקפוץ החוצה ומטורפים להגיע אליהם. ומקום לשבת קרוב למים, כי ההנאה הגדולה היא להאכיל ולהסתכל.
צל
צל חלקי, מעץ, מפרגולה או מצמחים צפים, מקרר את המים ומגן על הדגים מכוויות שמש.
לתכנן פעם אחת
את הניקוז התחתון, הצנרת והעומק אי אפשר לשנות אחרי שהבריכה מלאה ומאוכלסת. לכן כדאי להשקיע בתכנון לפני החפירה הראשונה.
