המדריך המלא לדגי קוי: היסטוריה, זנים, בריכה ואחזקה

כל מה שצריך לדעת לפני שמכניסים דגי קוי לבריכה: מאיפה הם הגיעו, אילו זנים יש, כמה מים ועומק הם צריכים, אילו ערכי מים לשמור, איך מאכילים לפי העונה ואיך שומרים עליהם בריאים.

דגי קוי הם אולי הדגים המפורסמים בעולם בבריכות נוי. הם גדולים, צבעוניים, חיים שנים ארוכות, ולומדים לזהות את מי שמאכיל אותם. אבל מאחורי היופי עומדת דרישה ברורה: קוי הם לא דגי זהב גדולים. הם צריכים בריכה שתוכננה בשבילם. במדריך הזה ריכזנו את הידע המקובל מספרות הקוי ומאתרי מגדלים, ותרגמנו אותו לתנאים של גינה ישראלית.

מאיפה הגיעו דגי הקוי

קוי הם זנים צבעוניים של קרפיון. רוב זני הנוי מבוססים על קרפיון האמור (Cyprinus rubrofuscus), והם לא מין נפרד אלא דגים שטופחו ונבחרו לפי צבע. הגידול השיטתי שלהם החל בשנות ה-20 של המאה ה-19 באזור "עשרים הכפרים" שבמחוז ניגאטה ביפן, סביב אוג'יה ויאמאקושי. החקלאים שם גידלו קרפיונים כמזון לחורף, ומוטציות צבעוניות שהופיעו נשמרו וטופחו.

השם "נישיקיגוי", קרפיון רקום או קרפיון ברוקד, התקבע בשנות ה-10 של המאה ה-20. זני הטאישו סנשוקו והשואה סנשוקו קובעו בשנים 1917 ו-1927. מאז הקוי הפכו לתחביב עולמי, עם תערוכות, שופטים ומגדלים שמשקיעים דורות בקווי דם.

הזנים העיקריים

יש עשרות זנים, ובעולם הקוי מחלקים אותם לפי צבע, דוגמה וסוג קשקשים. שלושת הזנים הקלאסיים, שמכונים יחד "גוסאנקה", הם קוהאקו, סאנקה ושואה.

כמה זמן הם חיים וכמה הם גדלים

קוי הם התחייבות ארוכה. מקורות שונים מדברים על תוחלת חיים של עשרות שנים, ויש סיפורים מפורסמים על קוי יפנית בשם "האנאקו" שלפי מחקר מ-1974 הגיעה לגיל 226. את הסיפור הזה כדאי לקחת בעירבון מוגבל, אבל ברור שקוי בריא בבריכה טובה ילווה את המשפחה שנים רבות.

בגודל, מדריכי גידול מציינים שקוי בוגר מגיע בדרך כלל ל-50–60 סנטימטרים, ולפעמים יותר. דג שנקנה בגודל של כף יד יגדל, ולכן מתכננים את הבריכה לפי הגודל הסופי.

הבריכה: נפח, עומק ושטח

אין חוק אחד מוסכם, אבל במדריכי קוי חוזרים כמה כללי אצבע:

• נפח מינימלי: בסביבות 3,800 ליטר (1,000 גלון) לבריכת קוי, ויותר ככל שיש יותר דגים.
• עומק: לפחות כ-90 סנטימטר. באקלים קר מקובלת המלצה לעומק של כ-1.5 מטר. בצפון הארץ, עומק גדול חשוב בעיקר כדי שהמים לא יתחממו מדי בקיץ.
• שטח פנים: כ-0.9 מ"ר לכל קוי, כדי לאפשר חילוף גזים ותנועה.
• לדוגמה: לעשרה קוי מדברים על כ-9,000 ליטר ויותר.

למה עומק כל כך חשוב? מים רדודים מתחממים ומתקררים מהר, וקפיצות טמפרטורה מלחיצות את הדגים ומחלישות את המערכת החיסונית שלהם. במים עמוקים הקוי יכולים לרדת למקום קריר ויציב, וגם להתרחק מטורפים כמו אנפות וחתולים.

סינון: הלב של בריכת קוי

קוי אוכלים הרבה ומייצרים הרבה פסולת. בלי מערכת סינון מתאימה, המים מתקלקלים מהר. מערכת טיפוסית כוללת:

• ניקוז תחתון: פתח בקרקעית שמושך פסולת אל מחוץ לבריכה לפני שהיא מתפרקת.
• סינון מכני: מפריד חלקיקים מוצקים מהמים.
• סינון ביולוגי: חיידקים מועילים שהופכים אמוניה רעילה לניטריט ואז לניטראט, שהוא פחות מזיק.
• UV: מנורה שמטפלת באצות המרחפות ושומרת על מים צלולים.
• חמצון: מפל, פלג או מאוורר. מים חמים מחזיקים פחות חמצן, ולכן בקיץ הישראלי זה קריטי.

ערכי המים שצריך לשמור

אלה הטווחים שמופיעים בהנחיות מקובלות לבריכות קוי:

ערכות בדיקה לבריכות זמינות בחנויות לבעלי חיים ולבריכות. בדיקה קבועה מגלה בעיה לפני שהדגים מראים סימנים.

האכלה לפי העונה

קוי הם דגים בעלי דם קר, וקצב חילוף החומרים שלהם תלוי בטמפרטורת המים:

• מים חמימים, בערך 15–25 מעלות: הדגים פעילים. מאכילים כמה פעמים ביום, כמות שנאכלת בכמה דקות.
• מים קרירים: מפחיתים כמות, ועוברים למזון קל לעיכול.
• מתחת לכ-10 מעלות: המערכת החיסונית של הקוי חלשה מאוד, ומקובל להפסיק להאכיל.

האכלת יתר היא הטעות הנפוצה ביותר. מזון שלא נאכל מתפרק במים, מעלה את האמוניה ומזין אצות.

בריאות ומחלות

רוב הבעיות של קוי מתחילות באיכות המים. סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

• דגים שמתחככים באבנים או בקרקעית
• סנפירים צמודים לגוף
• דגים שמתקבצים ליד פני המים ושואפים אוויר
• דג שמסתתר לבד, או שוכב בקרקעית
• כתמים, פצעים, קשקשים מורמים או זימים חיוורים

וירוס הרפס הקוי (KHV)

זו אחת המחלות המסוכנות ביותר לקוי. הנגיף פוגע רק בקרפיונים, בקוי ובדגי זהב, ואינו מסוכן לבני אדם. לפי משרד הסביבה של אונטריו, התפרצויות ותמותה נפוצות בעיקר כשטמפרטורת המים בין 18 ל-28 מעלות, ונדירות מתחת ל-13 מעלות. הסימנים כוללים כתמים בעור, זימים נפוחים וחיוורים, עיניים שקועות ואובדן תיאבון. האבחון נעשה רק בבדיקת מעבדה.

ההגנה העיקרית היא מניעה: לקנות דגים ממקור אמין, ולהחזיק כל דג חדש בבידוד במשך כמה שבועות לפני שמכניסים אותו לבריכה.

צמחים, צל וטורפים

• צמחים: קוי אוהבים לנבור ולאכול צמחים. כדאי לשתול צמחי מים בעציצים כבדים, ולהגן על צמחים עדינים.
• צל: צל חלקי מעצים, מפרגולה או מנימפאות מקרר את המים ומגן על הדגים מכוויות שמש.
• טורפים: עומק, שוליים תלולים ומקומות מסתור מקשים על אנפות. יש מי שמוסיף רשת בעונות מסוימות.

קוי בגינה ישראלית

האתגר העיקרי בארץ הוא לא הקור אלא החום. בקיץ המים מתחממים, החמצן יורד, והטמפרטורות עלולות להגיע לטווח שבו מחלות כמו KHV פעילות יותר. לכן בבריכת קוי בישראל חשובים במיוחד עומק, צל, חמצון חזק ונפח מים גדול. בחורף בצפון המים מתקררים, ואז מפחיתים או מפסיקים את ההאכלה.

בריכת קוי מבית לגונה בסלע

ויקטור עמיר מתכנן ובונה בריכות נוי ובריכות קוי מאבן טבעית בגינות פרטיות ובמתחמי אירוח בצפון, כבר 20 שנה. בבריכת קוי הוא מתכנן מראש את כל מה שתיארנו כאן: נפח ועומק לפי מספר הדגים והגודל שאליו יגיעו, ניקוז תחתון, מערכת סינון וחמצון מתאימה, צל ומקומות מסתור. כל זה מוסתר מאחורי אבן מקומית וצמחייה, כך שהבריכה נראית כמו חלק טבעי מהגינה.

ואם קוי זה יותר מדי בשבילכם, אפשר להתחיל בבריכת נוי עם צמחי מים וכמה דגי זהב, ולהוסיף מפל שנותן קול מים ותנועה.

להמשך קריאה

• איך מתכננים בריכת קוי?
• איך שומרים על דגי קוי בריאים?
• למה המים בבריכת הנוי הופכים לירוקים?
• כמה עולה להקים בריכת נוי?
• בריכת נוי יפנית

בשורה התחתונה

בריכת קוי היא פרויקט מסוג אחר מבריכת נוי רגילה. היא דורשת תכנון של נפח, עומק, ניקוז תחתון, סינון וחמצון מהיום הראשון. כשהיא מתוכננת נכון, היא מהדברים היפים שאפשר להכניס לגינה, והדגים בה ילוו אתכם שנים. רוצים לבדוק אם בחצר שלכם יש מקום לבריכת קוי? שלחו לויקטור תמונה של המקום.

מקורות

• Koi, ויקיפדיה: היסטוריה, זנים, טמפרטורות
• Ideal Water Parameter Guidelines, Play It Koi: ערכי מים
• How Deep Should Your Koi Pond Be?, NextDayKoi: עומק, נפח וגודל
• Koi herpesvirus (KHV), ממשלת אונטריו: וירוס הרפס הקוי

רוצים לבדוק מה מתאים אצלכם?

צלמו את החצר, הגינה או הצימר ושלחו לויקטור.

שלחו תמונה בוואטסאפ